הפרעות בעפעפיים אצל חתולים עלולות לגרום לאי נוחות משמעותית ועלולות להוביל לבעיות עיניים חמורות יותר אם לא נותנים מענה. זיהוי הסימנים והבנת הטיפולים הזמינים למצבים אלה חיוניים לשמירה על בריאותו ורווחתו של בן לוויה החתולי שלך. מאמר זה בוחן את הסוגים הנפוצים ביותר של הפרעות בעפעפיים אצל חתולים, הסיבות שלהם, הסימפטומים ואפשרויות הטיפול השונות הזמינות כדי לעזור לחתול שלך לחיות חיים מאושרים ונוחים.
הבנת אנטומיית העפעפיים החתוליים
לפני התעמקות במפרעות ספציפיות, חיוני להבין את המבנה הבסיסי של עפעפי החתול. העפעפיים מגנים על העין מפציעה, מווסתים את הפצת סרט הדמעות ומסירים פסולת. עפעפיים בריאים חיוניים לשמירה על הידרציה תקינה של הקרנית ומניעת זיהומים. לכל הפרעה בתפקודם הרגיל יכולה להיות השלכות חמורות על הראייה והנוחות של החתול.
לחתולים יש עפעף עליון ותחתון, ויש להם גם עפעף שלישי, המכונה גם הקרום המנקה. קרום זה ממוקם בפינה הפנימית של העין. תפקידו העיקרי הוא לספק הגנה ושימון נוספים לקרנית. כאשר הוא בריא, העפעף השלישי בדרך כלל אינו נראה לעין אלא אם החתול ישן או חולה.
הפרעות עפעפיים נפוצות אצל חתולים
אנטרופיון
אנטרופיון הוא מצב שבו העפעף מתגלגל פנימה, וגורם לריסים להתחכך בקרנית. גירוי מתמיד זה יכול להוביל לכאבים, כיבים בקרנית, ואפילו לפגיעה בראייה. אנטרופיון היא אחת מבעיות העפעפיים הנראות בתדירות גבוהה יותר בחתולים.
הגורם העיקרי לאנטרופיון בחתולים הוא לרוב גנטי או קונפורמטיבי, כלומר זה קשור לצורה ולמבנה של פני החתול. גזעים מסוימים, כמו פרסים והימלאיה, נוטים לפתח אנטרופיה. אנטרופיה משנית יכולה להתרחש עקב צלקות או התכווצויות שרירים בעקבות פציעה או זיהום בעין.
תסמינים של אנטרופיון כוללים קריעה מוגזמת (אפיפורה), פזילה (בלפרוספזם), אדמומיות ורגישות לאור (פוטופוביה). החתול עשוי גם לשפשף את עינו לעתים קרובות, מה שעלול להחמיר את הבעיה.
טיפול באנטרופיון כולל בדרך כלל ניתוח לתיקון מיקום העפעף. טכניקה כירורגית נפוצה כוללת הסרת חלק קטן של העור והשריר ליד שולי העפעף, מה שעוזר למשוך את העפעף החוצה. הגישה הניתוחית הספציפית תהיה תלויה בחומרת המצב ובאנטומיה האישית של החתול.
אקטרופיון
אקטרופיון הוא ההפך מאנטרופיון, כאשר העפעף מתגלגל החוצה, חושף את פני השטח הפנימיים של העפעף (לחמית). זה יכול להוביל ליובש, לגירוי ולרגישות מוגברת לזיהומים. אקטרופיון נפוץ פחות אצל חתולים מאשר אצל כלבים.
הגורמים לאקטרופיון כוללים פגמים מולדים, צלקות מפציעות או ניתוחים קודמים, ונזק עצבי שמחליש את שרירי העפעפיים. במקרים מסוימים, זה יכול להיות קשור גם להזדקנות ולאובדן גמישות העור.
תסמינים של אקטרופיון כוללים עפעף צנוח או נפול, דלקת הלחמית כרונית (דלקת של הלחמית), דמעת יתר ולחמית אדומה או נפוחה גלויה. הלחמית החשופה פגיעה יותר לחומרים מגרים ופתוגנים סביבתיים.
טיפול באקטרופיון עשוי לכלול תיקון כירורגי להידוק העפעף ולהחזרת מיקומו הרגיל. הטכניקה הניתוחית הספציפית תהיה תלויה בגורם הבסיסי ובחומרת האקטרופיון. במקרים קלים, טיפות סיכה עשויות להספיק כדי לנהל את התסמינים.
דיסטיכיאזיס
Distichiasis הוא מצב שבו ריסים גדלים במיקום לא תקין בשולי העפעף, לעתים קרובות מפתחי בלוטת המיבומיאן. ריסים נוספים אלה יכולים לגרות את הקרנית ולגרום לאי נוחות. למרות שהם קטנים, הם יכולים לגרום לבעיות חמורות.
הגורם לדיסטיכיאזיס הוא בעיקר גנטי. גזעים מסוימים נוטים יותר לפתח מצב זה. הריסים החריגים עשויים להיות בודדים או מרובים, והם יכולים להשתנות בגודל ובנוקשות.
תסמינים של דיסטיכיאזיס כוללים קריעת יתר, פזילה, אדמומיות וגירוי בקרנית. החתול עלול לשפשף את עינו לעתים קרובות. במקרים מסוימים, הריסים החריגים עשויים להיות גלויים בבדיקה מדוקדקת של שולי העפעף.
אפשרויות הטיפול בדיסטיכיאזיס כוללות אפילציה ידנית (מריטת הריסים), אלקטרוליזה, ניתוח הקפאה והסרה כירורגית של זקיקי השיער. אפילציה ידנית מספקת הקלה זמנית בלבד, שכן הריסים בסופו של דבר יצמחו בחזרה. אלקטרוליזה וקריוכירורגיה הם פתרונות קבועים יותר שהורסים את זקיקי השיער. הסרה כירורגית עשויה להיות נחוצה במקרים חמורים.
עין דובדבן (צניחת ממברנה מנקרת)
למרות שאינה חריגה בעפעף, עין דובדבן כרוכה בצניחת הבלוטה של העפעף השלישי. בלוטה זו יושבת בדרך כלל מאחורי העפעף השלישי ומייצרת חלק ניכר מסרט הדמעות. כאשר הוא צונח, הוא נראה כגוש אדום או ורוד הבולט מהזווית הפנימית של העין, הדומה לדובדבן.
הסיבה המדויקת לעין דובדבן אינה ידועה, אך מאמינים שהיא קשורה לחולשה ברקמת החיבור המעגנת את הבלוטה במקומה. גזעים מסוימים, כמו בורמזים ופרסים, נוטים למצב זה.
התסמין העיקרי של עין דובדבן הוא המסה האדומה או הוורודה הנראית לעין בפינה הפנימית של העין. תסמינים אחרים עשויים לכלול קריעת יתר, פזילה ודלקת לחמית משנית.
הטיפול המועדף לעין דובדבן הוא החלפה כירורגית של הבלוטה. זה כרוך ביצירת כיס בלחמית ותחיבת הבלוטה חזרה למצבה הרגיל. הסרה כירורגית של הבלוטה אינה מומלצת בדרך כלל, מכיוון שהיא עלולה להוביל ליובש בעיניים (keratoconjunctivitis sicca). תרופות מקומיות יכולות לעזור לנהל דלקת ולמנוע זיהומים משניים.
אבחון הפרעות בעפעפיים
וטרינר יכול לאבחן חריגות בעפעפיים באמצעות בדיקת עיניים יסודית. זה כרוך בדרך כלל בבדיקה ויזואלית של העפעפיים והמבנים שמסביב, כמו גם הערכה של ייצור דמעות ובריאות הקרנית. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות מיוחדות, כגון צביעת פלואורססאין (לזיהוי כיבים בקרנית) וטונומטריה (למדידת לחץ תוך עיני).
אפשרויות טיפול
הטיפול בהפרעות בעפעפיים בחתולים משתנה בהתאם למצב הספציפי ולחומרתו. טיפול רפואי עשוי לכלול שימוש בטיפות עיניים משחות, אנטיביוטיקה ותרופות אנטי דלקתיות כדי להקל על התסמינים ולמנוע זיהומים משניים. לעיתים קרובות יש צורך בתיקון כירורגי כדי לטפל בגורם הבסיסי לאנורמליות ולשחזר תפקוד תקין של העפעפיים.
טיפול לאחר הניתוח הוא חיוני להבטחת ריפוי מוצלח ומניעת סיבוכים. זה עשוי להיות כרוך במתן תרופות, ניקוי אתר הניתוח ומניעת החתול מלשפשף או לגרד את עינו. פגישות מעקב קבועות עם הווטרינר חיוניות כדי לעקוב אחר ההתקדמות ולטפל בכל דאגה.
מְנִיעָה
בעוד שחלק מהפרעות בעפעפיים הן מולדות או גנטיות ולא ניתן למנוע אותן, ישנם צעדים שתוכל לנקוט כדי למזער את הסיכון לבעיות משניות. שמירה על פני החתול שלך נקיות וללא פסולת יכולה לעזור במניעת זיהומים וגירוי. טיפול מיידי בכל פציעות או דלקות עיניים יכול גם לסייע במניעת צלקות וסיבוכים אחרים שעלולים להוביל לחריגות בעפעפיים.
